דור כיפור - נירה אביתר - למרות המלחמה - תקציר קולי

Опубликовано: 11 Март 2026
на канале: Yair Keidan
184
4

דור כיפור – נירה אביתר למרות המלחמה – תקציר קולי.
(קישור לראיון המלא בטקסט גוף הקובץ.
לראיון המלא מצורף לוג – תוכן עניינים מפורט על פי צירי זמן)
*
"... הבת שלי, הפעם הראשונה שראתה לילה עם ירח וכוכבים, היה כשהייתה בת שלוש. עד אז ישנה במיקלט". אומרת נירה אביתר בתארה את ההתשה שלאחרי ששת הימים בעמק בית שאן.
*
נירה אביתר, בשם נעוריה כפכפי, ילידת 1932 "בפלוגת רעננה" אחת מקבוצות העבודה של "קבוצת החוגים" המקימים את קיבוץ בית השיטה וקיבוץ מעוז חיים.
רעננה של אז היא מושבה בת רחוב אחד. ילדיה רוכבים על חמורים כפי שילדים היום רוכבים על אופניים. בכיתה אלף ובית חמישה מהילדים רוכבים יום יום על אתון לבית הספר בכפר מלל שהם קשורים בחבל פן ייפול אחד מהם.
כאידיאולוג מעניק אביה שמות הצהרתיים לאחיותיה, כמו למשל,
הבכורה "עודדה" לעודד את בני קבוצת החוגים בקשיי ההתיישבות.
אחותה הצעירה ממנה, "הרי" כהתרסה לתוכנית פיל מ- 1937 להוצאת הרי הגליל ורכס ההר (חברון – ירושלים – שכם) מתחומי הגבולות המיועדים ליהודים.
שמה עצמה נירה גזור מהמילה "ניר" – תלם חריש.
כשהיא בת שבע הם עוזבים את רעננה ומצטרפים למעוז חיים שהיא אז יישוב "חומה ומגדל".
יחד עם בני החוגים נמצאות בנקודה שלוש קבוצות נוספות שתקמנה את נווה איתן, כפר רופין וקבוצת אבוקה – קיבוץ שלא שרד. (איל יפה בראיונו בדור כיפור מרחיב לנושא מעוז חיים).
נירה מתארת את תנאי החיים והטמפרטורה באחד מהאזורים החמים בארץ כמו גם מוכה קרה וכפור בחורף.
בתים שניבנו במהלך מלה"ע 2 מטים להתפורר מהעדר מלט בבניה של "כלכלת מלחמה". ביתה הראשון שיהיה לה כבר כבעלת משפחה יהיה בית עשוי מלבני בוץ.
מעוז חיים קולטת ילדים מעירק, כמו גם ילדים פליטים מאירופה, כשהם לרוב ללא הוריהם. כשאספת הקיבוץ דנה בקשיים להחזיק אמא ושני בניה, עורכים בני כיתתה של נירה הפגנת צעקות בתמיכה להשאירם.
יחסי מעוז חיים עם הערבים המקומיים יותר מתקינים. הילדים משוטטים בחופשיות בין מאהלי הבדואים. בטיולים אלה הילדים יוצאי עירק משמשמים מתווכים בדברם ערבית.
מרפאה מיוחדת עבור המקומיים הפלסטיניים מוקמת בשער הקיבוץ.
כאתתית היא מזהה היכן ההתקפה עליה ישנה "התרעה" ממקורות הש"י (שרות הידיעות של ההגנה), – ההתקפה על טירת צבי בליל 15-16 פברואר 1948. (התקפת גדוד ירמוך מ- "צבא ההצלה" של פאוזי קאוקג'י.)
בעמדת איתות זעירה זו נוצר הקשר עם מי שלימים יהיה אישה יעקב 'יענקל'ה' אביתר.
תמונה בה צולמה כשהייתה בת עשר מחדדת לה צורות יציבת גוף עצמית, ומאז היא מודעת ולומדת כל הקשור בתנועה וביציבה.
כדבריה: יוגה, בלט קלאסי, בלט מודרני, "פאולה", שיטת אלכסנדר ועוד ועוד עד שהגיעה ליוספה מיכאלי ומאז היא בתחום "מחשבת הגוף".
יענקל'ה אביתר מגיע לכיתתה במעוז חיים "מהעיר" בחברת נוער של הנוער העובד. אביו בעל עסק זעיר לצביעה המעסיק שני עובדים נלקח בעיניו "כקפיטליסט" והוא עוזב כנער את בית הוריו.
כשהם נישאים היא בשימלת חול והוא עם טבעת מושאלת.
בין היתר הם נשלחים בהתנדבות לסיוע לנתיב הל"ה – אז קיבוץ צעיר שאך עלה לקרקע. בנה שנולד נקרא בפי אביה "נדב" כי נודבו לעזרה.
יעקב 'יענקל'ה' אביתר בששת הימים הוא מ"פ סיירת חטיבה 45 הלוחמת בקרב הקשה בעמק דותן.
בלילה השני למלחמה שומעת נירה את הדי הקרב המגיעים עד לקיבוצה מעוז חיים. יום לאחר מכן, כששגל ההתרגשות עם כיבוש ירושלים עובר הארץ היא איננה יודעת שיענקל'ה נפל בעמק דותן.
מיד לאחר ששת הימים נפתחת התשה במה שהיה קרוי אז "עמק בית שאן," (עמק יזרעאל המזרחי / עמק המעיינות).
נירה מתארת את הוויכוח האם להלין את הילדים (היא אלמנה אמא לשני ילדים ובהריון) מלכתחילה במקלטים או רק באם נפתחת הפגזה, וכמה רווח לה כשההחלטה היא להלין במקלטים.
העיסוק בהתשה לא נותן לה לשקוע באלמנותה. מאידך אין היא מקבלת כמעט שום סיוע.
היא לוקחת איתה את שני בניה בביקור בבית הקברות הארעי בנהריה ומרגישה במבטי יושבי האוטובוס האחרים את חריגותה.
שש שנים אחרי התאלמנותה היא מסייעת ותומכת באלמנות יום כיפור.
מובאות כאן חלק מאמירותיה:
"אני הרגשתי... שאילו הייתי רואה אותו... מת, הייתי בטוחה שהוא בארון. אבל שקברנו... בארון, ושהעברנו את הארון שלו להנה, לא הייתי בטוחה."
"ואני הרגשתי וחשבתי, שגם לילדים זה אותו דבר. (...) שהילדים צריכים... שהם צריכים לסגור את זה. אצלם זה סגור שאין להם אבא... הם צריכים מלכתחילה לא להגיד להם שאבא בשמיים, והוא יבוא לפה לעזור להם (...) הוא איננו! את זה הם צריכים... להרגיש אצלם... וזה יפתח להם חלונות אחרים. החלונות האלה סגורים, אבל זה יפתח להם חלונות אחרים."
"אני יכולה להגיד, שבמקרה אחד... שהבן שלי... אחד הבנים שלי היה צריך להיכנס ללבנון... בראש... בטנק של המפקד... אני ראיתי את התמונה של האבא שלו עם הכדור במצח. ... ואז... אני פשוט... ירדתי מהפסים." (...) שהתקשרתי אליו (לחגי בנה,) וסיפרתי לו את זה אז הוא אומר לי, (...) אמא את וודאי הרגת אותי כבר חמש פעמים. איך הוא ידע? איך הוא הרגיש מה אני מרגישה?"
בגיל 55 היא עוזבת את מעוז חיים.
"למעשה, שהחלטתי לבנות בית בתמרת, מישהו אחר היה מת מפחד. אני אמרתי אני מתה מטיפשות".
"שהחלטתי לעזוב את הקיבוץ, אני עזבתי. אני עזבתי, כמו שהפסקתי לעשן באותו היום שאמרתי שאני מפסיקה לעשן הפסקתי לעשן, אז ככה כ גם החלטתי לעזוב את הקיבוץ."
*

נירה (כפכפי) אביתר, חיה את חייה למרות המלחמות.
*
רואיינה בביתה שבתמרת ב- 23 אוקטובר 2021
מראיינים - גלעד אלון ויאיר כידן.
*
קישורים:
נירה אביתר חלק ראשון) ושם הפניה) ---    • דור כיפור  - נירה אביתר  =- למרות המלחמה. ...  
דור כיפור אמנון כפכפי (ושם הפניה) ---    • דור כיפור - סמל ראשון  אמנון כפכפי לחם ברמ...  
דור כיפור – איל יפה (ושם הפניות) ---    • דור כיפור - סא"ל מיל. איל יפה היה מפקד טנק...