אחד הסיפורים הקשים בתנך שמנסה להעביר לנו את המסר - אם אין הנהגה חיובית שתהווה מודל טוב לחיקוי, או אכיפה ברורה של כללי החברה, מטבעם של בני האדם לפנות לאכזריות.
פרטים חשובים שלא הזכרתי בסרטון - הגמרא מציגה את סוף הסיפור כרומנטי ומקסים. על פי המדרש שבט בנימין יצא לחזר אחרי נשות יבש גלעד, הם סחפו אותם וגרמו להם להתאהב בגברים החסונים של השבט. וכדי להשריש את המדרש הזה הומצא גם חג האהבה היהודי טו בא"ב. בעיני מדובר בניסיון נואש להפוך את הסיפור המזעזע הזה לקצת יותר קל לבליעה. בפועל על פי הכתוב בספר שופטים, שבט בנימין קיבל אישור לרצוח את כל הגברים של יבש גלעד, עיר של חפים מפשע שלא עשו שום דבר רע, כדי שיוכלו לחטוף את הנשים הבתולות ללא הפרעה.
אין דרך ליפות את הסיפור הזה, ובעיני גם אסור לעשות זאת. כל ניסיון פרשני להקל על הדמויות חוטא למטרת הכותבים והעורכים שהיתה מאוד ברורה - סיפור פילגש בגבעה נכתב והונצח כדי לזעזע אותנו, ולמנוע מצבים כאלה בעתיד. למחוק את החלקים המכוערים בסיפור מונע את הלקח הכל כך חשוב שראוי שנפיק ממנו