אופק/ יואל כהן
מילים ולחן: יואל כהן
עיר שלווה, ורק עלה נופל של סתיו.
מדרכות מצוחצחות לכבוד החג.
ויש מישהו בדרכו אליי
והשולחן ערוך
ומפה לבנה
ובקבוק יין אחד
כמה זמן אני קורא אליו
אולי זה הוא, שמסתתר מאחורי הדף.
והוא הולך ובא, ולפעמים זה גדול עליי
והטלית קצרה, מלהכיל אהבה במיוחד כשהיא מופנת אליי.
עיר שלווה, ובן אחד ואבא גם.
יד ביד הולכים, אל עבר אופק בליבם.