כיצד חב"ד מוזילה את היהדות
לקט זה מתאר רגעים נפלאים בחייו של מיסיונר משיחיסטי שמקדיש את כל עיתותיו ל'קירוב' צעירים לכת פולחן האישיות של הרבי מליובאוויטש. המיסיונר חובש כיפה עליה כתוב 'יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד' ועונד על דש מעילו את הדגל הצהוב של המשיח. עטור בסממנים של הכת הוא עורך הפגנות פומביות במטרה להרגיל את הציבור לנוכחותם של מיסיונרים החבדיים במקומות ציבוריים, להכשיר את האמונות ההזויות של הפלג המשיחיסטי של חב"ד ולצוד נערים לא מגובשים שבהדרגה יתקרבו לכת פולחן האישיות ויהפכו לחיילים מן המניין בצבאו של הרבי מליובאוויטש שליט"א.
אין ספק שהנחת תפילין פומבית משרתת את מטרותיה של הכת אבל האם המיסיונרים הללו נעצרו לחשוב מה היא עושה לדת היהודית? זאת מצוותו של הרבי שלהם? טכסים של 15 שניות? פנייה לקטינים מאחורי גבם של הוריהם? התגנבות למקומות בהם אסור להם לנהל פעילות מיסיונרית והוצאה מהמקומות הללו על ידי אנשי ביטחון? שידול קטינים ליד הכניסה לתיכון שלהם? שימוש בדת ככסות לגיוס שפוטים חדשים לכת?
אף זרם ביהדות, חוץ מחב"ד, אינו מנהל פעילות מיסיונרית כה אגרסיבית. האם כל הזרמים האחרים אוהבים את דתם פחות מחב"ד או שחב"ד היא היחידה שמוכנה לגרור את הדת בבוץ בדרכה להשיג את מטרותיה?