יש איזה ילד / אבי טאוב
א. הכי קשה זה להאמין למילים של עצמך. במיוחד מאז השביעי לאוקטובר. מתוך כאב לב גדול ומעיק ומתוך חפירה אחרי תקווה כזו שאפשר עדיין להתפלל אליה [ובין השאר גם מתוך הסדנא של מו"ר רותם בר אור Rotem Bar Or] נולד השיר 'יש איזה ילד'. אני מתפלל שאוכל להאמין בו.
ב. כמו הרבה שירים שבעצם נכתבים לילד פנימי, שחור תלתלים, תמים, צוחק ואבוד, גם זה נכתב עבור ילד כזה. אבל הילד הזה הוא לא אני. או לפחות לא ממש. כי מאז שקרה מה שקרה הסתובבתי בעולם עם פגיעות ושנאה כלפי ג'ון לנון. 'שיקרת לי' חשבתי כל הזמן. אתה סתם זחוח ומנותק. ככה הרגשתי בגדול כלפי כל מי שדיבר דיבורי שלום ושיוויון. שנאתי ושנאתי לשנוא את החלק הזה בתוכי, שאני כל כך אוהב.
ג. כמו הרבה מלחמות - חיצוניות ופנימיות - גם זו תמשיך להדהד. אני מאחל שנראה כולנו את חזרת הציפור הנודדת ועליה הילד החולם. עיניו לחות מן החלום והוא ממשי, לא פחות מן המציאות המתפוצצת לנו.
04/01/23