מוזיקה נוצרית
יום הזעם
אותו יום של זעם, אותו יום נורא,
האם שמים וארץ יהיו באפר,
כמו שדוד והסיביל אומרים.
איזו אימה חייבת לפלוש למוח
מתי ימצא השופט המתקרב
ולסנן את מעשי האנושות כולה!
הטון המופלא של החצוצרה האדירה
יקרע את אבן הקבר של כל קבר
ולזמן את כולם לפני כס המלכות.
עכשיו מוות וטבע בהפתעה
הנה קמים החוטאים הרועדים
לפגוש את עיניו הבודקות של השופט.
אז יהיה עם אימה אוניברסלית
יש לקרוא את ספר המצפון
לשפוט את חייהם של כל המתים.
לעת עתה בפני השופט חמור
כל הדברים הנסתרים חייבים להופיע;
שום פשע לא יכול לעבור כאן ללא עונש.
הו מה אני, כל כך אשם, להודות?
ומי בשבילי יתערב?
מתי אפילו קדושים ינחמו צורך?
הו מלך הוד הנורא!
חסד ורחמים אתה נותן חינם;
כמעיין חסד, הצילו אותי!
זכור, ישו היקר, למעני
עשית את הסבל שלנו שהטבע ספג
אז אל תעזוב עכשיו נפשי!
בעייפות חיפשת אותי,
וסבל על העץ!
אל תהא עמל שכזה לשווא.
הו, שופט צדק, שמע, אני מתפלל,
כי רחמים קחו את חטאי
לפני יום ההתחשבנות הנורא.
פניך חסד, ה', אני מבקש;
בושה ויגון עמוקים על לחיי;
באנחות ובדמעות יגוני מדברים.
אתה ששחררת את אשמתה של מרי,
ורחמים על השודד מצא,
מילא תקווה את מוחי המודאג.
כמה חסרות ערך התפילות שלי אני יודע,
ובכל זאת, חס וחלילה שאלך
לתוך האש של אוי אין קץ.
גרושה מהלהקה הארורה,
הו, גרם לי לעמוד עם הכבשים שלך,
כילד של חסד, לימינך.
כשהנידון לא יכול יותר לברוח
משריפות האומללות
עם הנבחר קרא לי.
לפניך, מושפל, אדוני, אני משקר,
הלב שלי כמו אפר, מרוסק ויבש,
לעזור לי כשאני אמות.
מלא דמעות ומלא אימה
האם היום הזה שמעיר את המתים,
קורא לכולם, בפיצוץ חגיגי
להישפט על כל העבר שלהם.
אדוני, רחם, ישוע ברך,
תן לכולם את האור והמנוחה שלך. אָמֵן.