לוּ יְדַעְתִּיו הֵיִיתִיו. שיר שבח לקוב"ה עפ"י הקבלה. מאת: אורי חנניה אלנקוה.
לוּ יְדַעְתִּיו הֵיִיתִיו
מאת: אורי חנניה אלנקוה.
לחן וביצוע: בינה מלאכותית.
לוּ יְדַעְתִּיו הֵיִיתִיו [1].
בְּהַר סִינַי שְׁמַעַתִּיו.
אֵין בַּמַּאֲצִיל תְּפִיסָה.
וְכָל זוּלָתוֹ אֲפִיסָה [2].
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִנְיָנוֹ.
בָּהֶם הִתְגַּלָּה רְצוֹנוֹ.
הַתּוֹרָה נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה [3].
נִתְּנָה לְזֹאת הָאֻמָּה.
נְשָׁמוֹת מִתּוֹכוֹ נָפַח [4].
בַּתִּקּוּן נִיצוֹצוֹת רָפַ"ח [5].
הָאֵ"ל יְקַבֵּץ כָּל נִדָּח.
מֵרָחוֹק לְבִלְתִּי יִדַּח [6].
יָבוֹא בֶּן דָּוִיד הַגּוֹאֵל.
כִּצְרֹף כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל [7] .
פִּתְאוֹם יָבוֹא דּוֹד בַּהֵיכָל [8].
לְקַבְּלוֹ בְּשִׁיר נוּכַל.
הַשָּׂגָה בּוֹ רַק בִּשְׁלִילָה [9].
בֶּהֱיוֹתוֹ נוֹרָא עֲלִילָה [10].
אוֹרוֹ מִן הֶחָלָל רִיקֵן.
עֶשֶׂר סְפִירוֹת הוּא תִּקֵּן [11].
בַּחֲלַל נוֹתַר רְשִׁימוּ.
אֵלָיו הִמְשִׁיךְ קַו נְעִימוּ [12].
אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת בָּרָא [13].
בַּעֲשִׂיָּה צַר כָּל נִבְרָא.
דַּרְגוֹת הָעוֹלָמוֹת עוֹלוֹת.
עַל יְדֵי שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת [14].
סוֹד שֵׁם מֵ"ם בֵּי"ת לַעֲלִיָּה [15].
כְּמוֹ קַדִּישׁ הַלְלוּיָהּ.
בִּקְרִיאַת שְׁמַע תְּבֹרַךְ.
בְּשֶׁפַע הָרַב טוֹב וָרַךְ.
תְּקַבֵּל צִיקֵ"י קְדֵרָ"ה [16].
מִדַּ"ת יָמִים עֵקֶ"ב אוֹרָה [17].
שְׁכִינָה מוּבֵאת לְפָנִים.
לְיִחוּד עִם אֵ"ל מְעוֹנִים.
כָּךְ מִתֵּבַת בְּאַהֲבָה.
תִּבָּנֶה מַלְכוּת בִּלְהִיבָה.
עִם כַּ"ף דָּלֶ"ת הַתַּכְשִׁיטִים [18].
טוֹב מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים .
יִחוּד בְּתֵבוֹת שִׂים שָׁלוֹם.
בָּאֱמֹר לָהּ גֹּשִׁי הֲלוֹם [19] .
מַלְכוּת עוֹלָה לֹא יוֹרֶדֶת [20] .
מִקִּטְרוּג אֵינָהּ פּוֹחֶדֶת.
עַתָּה נִשְׁלֶמֶת קוֹמָתָהּ.
מִשְׁתַּלֶּמֶת גַּם דַּעְתָּהּ.
צֵרוּף הָאַטְבָּ"ח בִּנְיָנָהּ [21].
שְׁאֵר כְּסוּת עוֹנָה קִנְיָנָהּ [22].
שַׁ"ע נְהוֹרִין מָגֵן צִנָּה [23].
חוֹתָ"ם כָּפוּל מִן הַבִּינָה [24].
יַ"ג מְכִילֵי רַחֲמֵי [25].
יֻשְׁפְּעוּ בָּם לִבַסּוּמֵי.
רְעוּתִין נְשִׁיקִין יְסוֹדוֹת [26].
בְּחִבּוּר כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת.
יִחוּד בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת.
בְּעַ"ב סַ"ג דְאַ"ק הֵן עוֹלוֹת [27].
כָּךְ מִשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד.
חַיּוּת לָעוֹלָם הַשּׂוֹרֵד.
1. מובא בספר העיקרים, מאמר ב.
2. כמובא בתפילה, בקטע עלינו לשבח.
3. נאמר במדרש: נובלת חכמה של מעלה, תורה.
4. כתב רבי צדוק הכהן מלובלין: דמאן דנפח, מתוכו נפח ומפנימיותו וחלק ה' עמו, חלק ממש (ישראל קדושים).
5. רפ"ח ניצוצות נפלו לעמקי הקלי', לעולמות בי"ע. עלינו לתקנם בכל תפילה ולהעלותם לקדושה, לעולם האצילות.
6. עפ"י הפסוק: וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
7. אמרו חז"ל: אין בן דוד בא, עד שיכלו כל נשמות שבגוף (יבמות ס"ב.).
8. עפ"י הפסוק: וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים (מלאכי ג').
9. כתב הרמב"ם: דע, כי תארי השם יתברך בשלילות, הוא התאר האמתי (מו"נ ח"א נ"ח).
10. עפ"י הפסוק: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִי"ם נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם (תהלים ס"ו,').
11. אמר רשב"י: אַנְתְּ הוּא דְאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, וְקָרִינָן לוֹן עֲשַׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָין, וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין (תקוני הזהר י"ז.).
12. כתב האריז"ל: אז צמצם את עצמו אין סוף, בנקודה האמצעית אשר בו, באמצע אורו ממש. והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצע אור הא"ס ממש... ואז המשיך מן אור א"ס, קו אחד ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא... ובמקום החלל ההוא, האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם (עץ חיים א).
13. אצילות בריאה יצירה עשיה. מעליהם נמצא עולם אדם קדמון.
14. ישנה עליה מניה וביה בכל אחד מארבעת העולמות, בארבעת חלקי התפילה. יש גם עליה מעולם לעולם באמצעות שבעת ההיכלות.
15. לשם קדוש זה: אב"ג, כתב רבי נחוניה בן הקנה, את תפילת: אנא בכח.
16. ציק"י = י"פ אהי"ה. מקור הענין בגמרא: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה (פסחים נ"ו.).
17. עפ"י הפסוק: הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי (תהלים ל"ט). מבאר האריז"ל (שער הכוונות דרושי ק"ש), כי בתיבות: בשכמל"ו, מקבלת לאה מד"ת אורות (אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף = מד"ת), מארבעה שמות אהי"ה במילואיהם: קס"א קס"א קמ"ג קנ"א = תרי"ו = מד"ת עק"ב. יתרת האורות, עק"ב, מקבלת רחל בסוד הפסוק: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' (משלי כ"ב').
18. עפ"י הפסוק: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר (קהלת ז').
19. עפ"י הפסוק: וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם (רות ב).
20. אמרו חז"ל לגבי האישה ביחס לבעלה: עולה עמו, ואינה יורדת עמו (כתובות ס"א.).
21. הנוקבא נבנית בעשר ספירותיה. עתה כל אחת מהן כוללת עשר ספירות שלמות, זה נעשה בעשרה צירופי א"ט ב"ח, אשר כל אחד מהם רומז לעשר.
22. אודות הפסוק: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, אומר רשב"י, כי המדובר הוא גם בכנסת ישראל, אשר ישראל צריכים לתת לה: שאר (לימוד תורה), כסות (טלית ותפילין), עונה (קריאת שמע בעונתה) (עפ"י תיקוני הזהר ק:).
23. בתיבות מגן אברהם, מקבלת המלכות ש"ע נהורין כפולים. מג"ן = א"ל א"ל א"ל. א"ל במילואו: אל"ף למ"ד = קפ"ה. קפ"ה קפ"ה = ש"ע.
24. קס"א קמ"ג קנ"א = תנ"ה = חות"ם (ע"ה). מדובר בחותם פנימי ובחותם חיצון.
25. י"ג מדות הרחמים: אֵ"ל, רַחוּם, וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד, וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד, לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן, וָפֶשַׁע, וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה (שמות ל"ד).
26. ג' דרגות היחוד, אשר הן כנגד: חב"ד חג"ת נה"י.
27. בכוונות העמידה, מבואר, כי המדריגות עולות עד ע"ב (חכמה) - ס"ג (בינה) של אדם קדמון. שם נעשה יחוד ומשם יורד השפע.