פרק 9: אין שמחה אלא בבשר
לאתר הבית של אסא קיסר: https://asakeisar.com/
תרומות לעמותת לכתחילה: https://katzr.net/0491e7
לדף הפייסבוק של אסא קיסר : / asakeisar
לערוץ היוטיוב בצרפתית: https://katzr.net/8a8f6f
לכל פניה, הערה, הארה, שאלה, תרומה, התנדבות, פנו למספר הוואצאפ של עמותת לכתחילה +972533017444
או ללינק של הוואצאפ: https://wa.me/message/XZHW6RUGLRGGF1
כאשר לומדים את הפסוקים בתנ"ך ללא משוא פנים, מבינים בבירור וללא ספק כי הטבעונות בתנ"ך היא האידיאל לכתחילה.
אדם הראשון היה צמחוני וטבעוני, על פי ציווי הבורא באופן ברור ומדוקדק. הבורא התיר לו לאדם לאכול בשר אך ורק כברירת מחדל.
הנביאים ניבאו וחזו שעתיד האדם לחזור למדרגתו המקורית, להפוך לטבעוני, וכך יחיה בשלום עם כל בעלי החיים.
לא זו בלבד שהאידיאל התנכ"י הוא טבעונות, אלא שכיום זה איסור חמור מהתורה של צער בעלי חיים לאכול בשר, חלב, או ביצים.
אסא קיסר בספרו 'ולפני עיוור השלם', מוכיח זאת ועוד, ומביא את כל המקורות הדרושים להבין לעומק את הענין.
להורדת הספר ולפני עיוור השלם בחינם: https://katzr.net/15db87
ישנה אמרה שחוזרת על עצמה: "אין שמחה אלא בבשר".
עיקר השמחה בזמננו היא ביין כך כותב הרמב"ם במפורש בספר המצוות מצוות עשה נ"ד. מדוע כתב הרמב"ם בספרו משנה תורה בהלכות יום טוב"והאנשים אוכלים בשר ושותים יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין".
ובכן, לאחר שהרמב"ם גילה את דעתו בספר המצוות, בספרו משנה תורה הוא כותב על שני זמנים שונים. כשם שהסביר בעל מרכבת המשנה, מנושאי כליו של הרמב"ם: מה שכתב "שאין שמחה אלא בבשר" (היינו בזמן המקדש שהיה בשר זבח השלמים) ומה שכתב "ואין שמחה אלא ביין" בזמן הזה.
מצוות שמחה היא קיום שבלב, על ידי מה שמשמח את האדם ואין זה מוגבל לדבר מסוים, אלא אנשים בראוי להם ונשים בראוי להם, והעיקר הוא לשמח עניים ולב נדכאים.
הפקה בימוי ועריכה: גיל גולן
תסריט: אסא קיסר
הפקה בפועל: טל צחייק
צילום: גיל רמון
הקלטת שטח: עמרי ביטון
איורים: סטלה למיחוב
עיצוב פסקול: דוד מימוני, אולפני סטודיופוניק
אפקטים: סטודיו DAMA
צבע: תומר בהט