פרנקלין וופנר מביים את בוריס גורליק 4: הצגה 1 SHOW
בווידאו הזה השחקן בוריס גורליק מציג את "פרויקט המיתולוגיה האישית" שלו. חומר הגלם של ההצגה הוא שעתיים של עבודת גשטאלט שבה בוריס בחן את תהליך המודעות שלו. לאחר מכן הוא עבד שלושה חודשים והפך את תוצאות החיפוש של האמת האישית שלו לצורה יצירתית תיאטרלית. סך הכול רואים פה שהוא מצא דרך תוססת ומבדחת להציג לראווה את נטייתו הרגילה לעכב את היציריות האמנותית שלו בשל ביקורת עצמית אין-סופית. חשים בהצגה זו את כמיהתו של בוריס לשלווה נפשית. בוריס מתנסה בנסיעה פסיכולוגית המתחילה בקרב אלים בין ניגודים קיצוניים באישיותו המסתיימת במבוי סתום, שבו בוריס מגלה פנטסיה אידילית, והפנטסיה משרה עליו תחושת שלווה. בדימוי מופיע ינשוף זקן ונבון המהרהר על כל התרחשויות קיומו. ברגע זה בעבודת הגשטאלט המקורית, בוריס תפס את הגיטרה שלו ודובב לינשוף שלו לשיר את הרהוריו. כאן בווידאו בוריס שר את אותו השיר בדיוק באופן שבו הוא הלחין אותו ברגעים האחרונים של עבודתו עם מודעות. הצגה בנוסח זה מכונה "פרויקט מיתולוגיה אישית", מכיוון שחוויות כאלה נראות בעיני בוריס כמציאות עצמה, כמיתוס או כאלילים או כעין גורל שלו. הוא חווה אותן כהנחות יסוד של חייו בכל יום. אולם, למרות דעת הינשוף הזקן והנבון, ייצור פנטסיות כשלעצמו עדיין לא מהווה פעולה של ממש בחיי בני אדם. יתכן שההכרה העצמית שבוריס גילה דרך השתתפותו בפרויקט הזה תעזור לו בעתיד לשקול מחדש ההנחות הללו ותעודד אותו לחפש ברירות יותר יצרניות.
FRANKLYN WEPNER DIRECTS BORIS GORELIK 4: PMC SHOW
After doing two hours of Gestalt work on awareness and working 3 months processing the results into creative theatrical form, Boris Gorelik presents here his "Personal Myth Project" show. Boris has found a lively comic way to present his habitual tendency to interfere with his artistic creativity by doing a lot of self criticism. We might call the show a search for peace of mind, since his work led him from a battle of extreme opposite sides of his personality to an impasse and then on to an idyllic peaceful fantasy of a wise old owl reflecting upon a lifetime of happenings. At the time of the Gestalt work, Boris took out his guitar and had the owl sing his reflections, and here in this video Boris sings the owl's song exactly as he created it during the final moments of his Gestalt work on awareness. The show is called a "personal myth project" since these habits of self-judgment are for Boris reality itself, like myths or idols or fate that he takes as basic assumptions of his life. But despite the message of the wise old owl, manufacturing idyllic fantasies is still not human action. Getting to know himself better by working on this performance project may help Boris in the future to question some of these assumptions and to seek more productive alternatives.