מה לעשות כשמעירים לך על המשקל או על הגוף?
הי, איך לדעתכם כדאי להגיב אם מישהו/י מעיר לכם על הבטן?
או על כל דבר אחר בגוף שלכם?
משתפת בראיון מאוד סוער שהוזמנתי אליו
בהמשך להערה על הבטן שקיבלה יולי מאנה בסטורי "את בהריון?" ואיך זה השפיע עליה.
מחקרים רבים מראים קשר מובהק בין הערות על משקל ועל אכילה בבית
לבין התפתחות של הפרעות אכילה - או השמנה משמעותית
יותר ממה שתכננה הגנטיקה...
ובכל זאת יש כל כך הרבה אנשים כמו ליהי גרינר (בהמשך הראיון)
שחושבים שאם יש להם ילד בעודף משקל,
צריך להעיר לו, לבייש אותו, לשבת עליו עד שירזה,
לשדר לו שהגוף שלו כפי שהוא, הוא פגום, ויש לעשות הכל כדי לשנות אותו.
הקול שהיא הביאה היה כל כך חשוב
כי הוא משקף דעה של הורים רבים
שאני רואה יום יום בקליניקה ולכן חשוב לי לכתוב.
מערכת יחסים טובה עם אוכל נבנית על קשר בריא עם ההורים,
על דוגמא לאכילה מאוזנת בבית,
כשלילד יש מנוחה רגשית (כי הוא חופשי ממרדף אחרי קשר,
כי הוא לא חווה יותר מידי בושה, או בהלה)
כשיש לו מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים שלו.
הערות על משקל או על אוכל עושות בדיוק להיפך,
הן פוגעות בקשר, פוגעות בערך העצמי,
פוגעות בלגיטימציה לאכול ולהקשיב לגוף ולצרכים שלו
ומובילות לבעיות אכילה. גם אם נאמרות "בצחוק"
אם יש לכם תסכול בנוגע לילד שלכם, לאכילה שלו, למשקל שלו,
פנו לטיפול אצל דיאטנית שמטפלת בנושא.
אשמח גם לשמוע עם מישהו מכם מזדהה עם מה שאומרת ליהי גרינר
ותכתבו לי בתגובות!
שבוע טוב ושנה טובה לכולם :)