קריאת הזמן 61: מידת האגואיזם טבועה בכל בריה
@KriatHaZman
מידת האגואיזם הטבועה בכל בריה, היא תנאי מחויב מעצם קיומה של הבריה, כי בלי האגואיזם שלה היא לא היתה עצם נבדל וקיים בפני עצמה. אבל זה לא צריך לסתור את מידת האלטרואיזם שיש באדם, אלא הוא צריך להציב גבולות חזקים ביניהם: א) חוק האגואיזם מחויב לראות את עצמו שנועד רק לקיום המינימלי, ולהישמר בכל תוקף לגעת רק בשיעור ההכרחי לקיומו. ב) וכל העודף מעל השיעור ההכרחי לקיומו, נתונה לו הרשות לוותר עליו לטובת זולתו. לכן בהתקשרות עם הזולת, הוא צריך לעשות חשבון, מה הוא צריך כדי להחיות את עצמו, ולאפשר לעצמו קיום. כי את זה הוא חייב לקבל לצורך עצמו, ועל זה אין ויתור. אסור לתת יותר מידי, ולא לקבל יותר מידי, אלא רק במידה שיכול להתקיים כדי לשרת את כולם. לכן האדם חייב לקבל לעצמו ולדאוג לעצמו, אבל רק כלפי המטרה לשרת את כולם.
הקטע המקורי מתוך כתבי בעל הסולם:
"מדת האגואיזם, הטבוע בכל בריה, הוא תנאי מחויב בעצם קיומו של הבריה, שבלעדיו לא היתה כלל עצם נבדל וקיים לפי עצמה. ועם זה, אין זאת צריך לסתור כלום למדת האלטרואיזם שבהאדם. רק הצורך הוא להציב גבולים חזקים ביניהם: חוק האגואיזם מחויב להשמר בכל תוקף רק בשיעור זה שנוגע לקיום המינימלי, וכל העודף על שיעור ההוא, הרשות נתונה לוותר עליו לטובת זולתו." (מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", עיתון "האומה", עמ' 348).