הקדמונים שהיו לפני בעל הסולם, הם בחרו לעצמם דרך פרטי, שכל פרט ופרט, כל אחד ואחד, מגלה את דרכו שלו. ובעל הסולם בחר בדרך הכללי, שמדברים כבר בכלל המציאות. כי לדעתו העניין האלוקי מותאם יותר להלבישו בצירופי אותיות נצחיות, שלא יקבלו שינוי לעולם, בשום מקום ובשום זמן. לכן דבריו נראים די מוגבלים, מפני שהם שייכים לכל הזמנים ולכל המקרים, מטעם שהוכרח להביע גם את הרוחניות בדרך כללי. ולפיכך בחר לבאר ולפרש את כל הפרטים והצירופים הרוחניים עד לפרטי פרטים, רק לפי כלל אחד - גודל המסך. וביאור הפרטים הרוחניים בלי הלבשה בצירופים גשמיים, הועיל הרבה להתפתחות ההשגה, כי בעל הסולם לא קשר את הרוחניות עם הגשמיות כפי שעשו מפרשים אחרים. ולכן כתביו נקראים 'חכמת האמת', כי מדברים אך ורק בפרטים רוחניים.
קטע המקור:
"הקדמונים בחרו לעצמם דרך פרטי, ואני בחרתי דרך כללי, כי לדעתי מותאם יותר לענין אלקי, להלבישו בצירופי אותיות נצחיות, אשר לא יקבלו שינוי לעולם, רצוני לומר, שעם הצלחתם הגופני, גם לא יקבלו שינוי בשום מקום, ובשום זמן. לכן דברי מוגבלים.
מטעם הנ"ל הוכרחתי להביע גם את הרוחניות בדרך כללי, אולם תחת זה בחרתי לבאר כל הפרטים והצירופים הרוחניים, עד לפרטי פרטים, אשר אין להם מוצא ומקור אחר, זולת מפי הכלל הזה, דהיינו, טהרת הקבלה. ומתוך שאני מבאר את הפרטים הרוחניים, בלי הלבשה בצירופים גשמיים, יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה. וחכמה זו נקראת "חכמת האמת"." (ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "מצוה אחת", כותרת משנה: "חכמת האמת", עמ' 480)