קריאת הזמן 57: גשר צר מאוד הדרך הרוחנית והעיקר לא לפחד כלל
צריך עקשנות גדולה מאוד, להיות חזק ואמיץ לעמוד על עומדו, אף אם כל פעם מפילים אותו ההפרעות והבלבולים, שמנתקים אותו מהמטרה, ומהאמצעים לאחוז בדרך. כי הכל בא לאדם כדי לגדל ולחזק אותו בדרך, שיהיו לו כוחות לעקשנות ועקביות. ואין מצב שיאבד את הדרך, שישכח על המטרה, שיעזוב אותה ולא ירצה, אלא כל רגע ורגע הוא צריך כל הזמן להיות דבוק במטרה. וכל הנפילות והירידות והבלבולים הכרחיים בדרך, וגם הצדיקים האמיתיים היו צריכים לעבור אותם. כי הדרך הרוחנית היא גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל. ולא לעזוב את האחיזה במטרה, כמו תינוק שמחזיק באמא חזק חזק, עד שאי אפשר לנתק אותו ממנה. כך נלך ונגדל בדרך.
קטע המקור:
"צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד, כשתתחיל קצת בעבודת ה'. כי צריך עקשנות גדול מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו, לעמוד על עמדו, אף אם מפילין אותו בכל פעם, ואל יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו. כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, וכיוצא בזה, צריכים בהכרח, לעבור בהם, קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וגם הצדיקים האמיתיים עברו בכל זה. ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא לפחד כלל." (מתוך 'ליקוטי מוהר"ן' של רבי נחמן מברסלב, מהדורא בתרא, סימן מח)